סיפור על תיבת נגינה

קטעים מסיפור של דניאל פרייזלר בת 10

לפני כ-5 שנים כשהיה לי יומולדת הזמנתי את כל חברי לחגוג אתי.
כאשר הם הלכו הביתה התחלתי לפתוח את המתנות שקיבלתי מהם. כשהגעתי למתנה האחרונה
,היא הייתה ארוזה בהרבה עטיפות ,לפחות עשר. כשהגעתי לעטיפה האחרונה ,נגלתה לפני
קופסה. פתחתי אותה ובתוכה הייתה תיבת נגינה. מתחתי את קפיץ התיבה והיא החלה לנגן
מנגינה של שופן ועם הנגינה, רקדה לה בלרינה די הרבה זמן. התיבה לא פסקה לנגן עד
שאמי פנתה אלי ואמרה:"דנה לכי לישון ,השעה כבר מאוחרת." אמרתי לאמי :"טוב ,אני רק
אאסוף את כל העטיפות של המתנות." אמא הסכימה. כאשר אספתי את העטיפות שמעתי צלילים
.התיבה המשיכה להתנגן. צעדתי לאיטי לעבר תיבת הנגינה ,בדקתי את מצב הקפיץ ,האם הוא
מתוח? להפתעתי הרבה הקפיץ לא היה מתוח. צעדתי בצעדים מהירים לאחור ,לקחתי את תיבת
הנגינה וסגרתי אותה בארגז הצעצועים שבחדרי והלכתי לישון. יום למחרת כשהתעוררתי לאט
לאט ,פתחתי בזהירות את ארגז הצעצועים שלי ובדקתי את תיבת הנגינה. למזלי היה זה יום
שבת והיה לי זמן להתבונן בתיבת הנגינה. בדקתי אם יש משהו שמפעיל אותה לבד. גיליתי
שאין דבר כזה ,כי זוהי תיבת נגינה רגילה ופשוטה. הנחתי את התיבה על הרצפה ,הסתובבתי
לסדר משהו,כאשר לפתע שמעתי את התיבה מתנגנת והבלרינה שהייתה בתיבה קפצה החוצה
ודיברה אלי...

למחרת בבוקר כשהתעוררתי התיבה קפצה מהארגז ואמרה לי:"
אני מוכנה להגיע אתך להסכם בשני תנאים." שאלתי:"מה הם?" השיבה לי :"תנאי ראשון: כל
יום תקשיבי למוסיקה שלי! ותנאי שני: בחיים לא אפסיק לדבר אתך". הסכמתי לשני התנאים.
היא הוסיפה ואמרה לי:" אז הגענו להסכם?" עניתי לה: "בהחלט, כן!"" וכך אנחנו חיות
ביחד ,לא מפסיקות לדבר אחת עם השנייה והפכנו להיות חברות טובות עד מאוד...

מתוך http://www.dafdaf.co.il/Alufim/Alufim13.htm