כל מילות השיר התקווה

קטע מתוך

"עוד לא אבדה תקוותנו"
"התקווה": משיר להמנון
עם הוצאת בול "התקווה" ביום העצמאות תשס"ח
מאת: אליהו הכהן
בשנה שבה מציינת מדינת ישראל מלאת 60 שנה להכרזת עצמאותה ימלאו 120 שנה מאז הושר לראשונה, במושבה ראשון לציון, השיר "התקווה".
את הטיוטה הראשונה של "התקווה" כתב נפתלי הרץ אימבר (1909-1856), כעדותו, בשנת תרל"ח בעיר יאסי ברומניה. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1882 שִכלל את השיר והוסיף לו בתים תוך כדי סיוריו בערי הארץ ובמושבותיה הראשונות, עד שהשלימו בשנת 1884. מקץ שנתיים התפרסם השיר לראשונה בספר שיריו הראשון של אימבר: "ברקאי" (ירושלים תרמ"ו) תחת השם "תקוותנו". בנוסחו המקורי מנה השיר תשעה בתים המתלכדים למשפט מורכב אחד בן 132 מילים, המתאר את הוויית התקווה הלאומית. כך ברצף, ללא סימני פיסוק פורסמו בתי השיר במקורם:

תִּקְוָתֵינוּ
"לבקשת אחד הלאומים הנודע"

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵינוּ
הַתִּקְוָה הַנוֹשָׁנָה
מִשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ
לָעִיר בָּהּ דָוִד חָנָה

כָּל עוֹד בִּלְבָבוֹ שָׁם פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָה
וּלְפַּאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עֵינוֹ לְצִיוֹן צוֹפִיָה

כָּל עוֹד דְמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ
תֵרַדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת
וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵנוּ
עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי אָבוֹת

כָּל עוֹד חוֹמַת מַחְמַדֵינוּ
עוֹד לְעֵינֵינוּ מֵיפָעַת
וְעַלֵי חוּרְבַּן מִקְדָשֵׁנוּ
עַיִן אַחַת עוֹד דוֹמָעַת

כָּל עוֹד הַיַרְדֵן בַּגָּאוֹן
גַלָיו גְדוֹתָיו יִגוֹלוּן
וּלְיַם כִּנֶרֶת בְּשָׁאוֹן
בְּקוֹל הֲמוּלָה יִפֹּלוּן

כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְרָכַיִים
שָׁם שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָה
וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
עוֹד בַּת צִיוֹן בּוֹכִיָה

כָּל עוֹד שָׁמָה דְמָעוֹת טְהוֹרוֹת
מֵעֵין עַמִי נוֹזְלוֹת
לִבְכּוֹת לְצִיוֹן בְּרֹאש אַשְׁמוֹרוֹת
יָקוּם בַּחֲצִי הַלֵילוֹת

כָּל עוֹד רֶגֶש אַהֲבַת הַלְאוֹם
בַּלֵב הַיְהוּדִי פּוֹעֵם
עוֹד נוּכַל קַוֵה גַם הַיוֹם
כִּי יְרַחֲמֵנוּ אֵל זוֹעֵם

שִׁמְעוּ אֶחָי בְּאַרְצוֹת נוּדִי
אֶת קוֹל אֶחָד חוֹזֵינוּ
"כִּי רַק עִם אַחֲרוֹן הַיְהוּדִי
גַם אַחֲרִית תִּקְוָתֵינוּ"

מאז שנת תש"ח היה "התקווה" להימנונה הייצוגי של מדינת ישראל ורק בשנת 2004 עוגן רשמית בחוק כהימנון המדינה. או-אז התגשם חזונו של הסופר היהודי יצחק פרנהוף מגליציה, שעוד בשנת 1896, שנה לפני כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון, ניבא: בארץ ישראל תקום מדינה יהודית שתיקרא "מדינת ישראל", הדגל הלאומי שלה יהיה "דגל מרוקם מגן דוד" והימנונהּ יהיה "התקווה".

הרשימה על "התקווה" תראה אור (בנוסח קצת יותר מקוצר משיקולי מקום, כלומר – ללא מילות השיר והתפתחותן), על-ידי השירות הבולאי, בעלון המצורף לגיליונית של בול "התקווה" היוצא בימים אלה לקראת יום העצמאות ה-60.

מתוך "חדשות בן-עזר" גיליון 341 7 במאי 2008

לחצו על הלינק לצפיה ולהאזנה ללחן של התקווה בתיבת נגינה

עוד חומר מעניין על התקווה