תיבת נגינה לאליזה

לאליזה

אתם מוזמנים לרכוש את תיבת הנגינה עם המוסיקה של השיר לאליס של בטהובן

לאֶלִיזֶה (מגרמנית "Für Elise") הוא השם הנפוץ לבגאטלה (זוטה) בלה מינור, WoO מספר 59, יצירה לפסנתר יחיד שהולחנה על ידי המלחין לודוויג ואן בטהובן (1770 - 1827). היא נכתבה בערך בשנת 1810.


התווים של פתיחת היצירה מבקרי וחוקרי בטהובן אינם יודעים בוודאות מי הייתה "אליזה". התאוריה הסבירה ביותר היא שבטהובן קרא במקור ליצירה "לתרזה" ("Für Therese") - הכוונה היא לתרזה מלפאטי פון רוהרנבך צו דצה (1792- 1851), איתה התכוון בטהובן להתחתן בשנת 1810. היא הייתה בתו של סוחר וינאי בשם יעקב מלפאטי פון רוהרנבך (1769- 1829). כשהיצירה פורסמה בשנת 1865, מגלה היצירה, לודוויג נוהל, תעתק את השם בצורה שגויה ל"לאליזה", וכתב היד המקורי אבד.

הלחן מפורסם מאוד ומנוגן על ידי פסנתרנים רבים ברחבי העולם. ניתן לשמוע יצירה זו מנוגנת באירועים רשמיים יותר ופחות.

בחלקים מסוימים של טייוואן, איראן וכנראה במדינות נוספות מנוגן הלחן במשאיות זבל. בברזיל ובטורקיה הוא מנוגן במשאיות בלוני גז כדי ליידע את האנשים שהמשאית בסביבה.

הלחן שימש השראה לשירים רבים, ביניהם שירי ראפ, רוק ופופ. בתחילת עידן הטלפונים הסלולריים היה נפוץ מאוד רינגטון המבוסס על היצירה.


מתוך ויקיפדיה, ערך: לאליזה