תיבת נגינה עם השיר יומולדת שמח. צולם בביתי.
התמונות בקליפ הן מפליקר ובאדיבות
ĻiĻ Pië
iampeas
ritchielee
Creativity+ Timothy K Hamilton
zeevveez
באתר זה אני אוסף חומר מעניין בנושא תיבות נגינה. אני גם מייבא ומוכר תיבות נגינה. תוכלו להתקשר אלי: 02-6785636 052-2623345 שיר ברקן, שמעוני 32 א ירושלים shirbarkan (simu shtrudel) gmail.com רעיונות: מתנה מקורית: למוזמנים לחתונה- מארש החתונה. לימי הולדת- יומולדת שמח. לתיירים- התקווה. לאוהבים- מגוון שירים.
תיבת נגינה עם השיר יומולדת שמח. צולם בביתי.
התמונות בקליפ הן מפליקר ובאדיבות
ĻiĻ Pië
iampeas
ritchielee
Creativity+ Timothy K Hamilton
zeevveez
קטעים מהשיר בעברית
אי שם מעבר לקשת
נינט טייב ומיה דגן
אי שם מעבר לקשת
בענן
נמצאת ארץ גן עדן
כמו בסיפור ישן
אי שם מעבר לקשת
במרומים
שם כל חלומותייך
בן רגע מתגשמים
אם עוד מעט ייפול כוכב
הוא את שמיי יצבע זהב
הלילה
ואז בארץ הפלאות
שוב ייתגשמו המשאלות
הרחק למעלה
הסרטון מראה אחת מתיבות הנגינה שלנו. ניתן להזמין בטלפון ונשלח לכם את התיבות בדואר.
אתם מוזמנים להאזין לעוד תיבות בתגית מצד ימין: תיבות נגינה למכירה
התמונות בסרטון הן מפליקר באדיבות
What What
azrainman
andrea sf
hans s
4T9R
מעבר לקשת
קטע מהשיר Over The Rainbow
(Arlen-Harburg)
Somewhere over the rainbow
Way up high
There's a land that I heard of
Once in a lullaby
Somewhere over the rainbow
Skies are blue
And the dreams that you dare to dream
Really do come true
Some day I'll wish upon a star
And wake up where the clouds are far behind me
Where troubles melt like lemondrops
Away above the chimney tops
That's where you'll find me
מצוטט רק קטע מהשיר מפאת זכויות יוצרים.
שם,מעבר לקשת,
במרומים....
יש עולם נהדר,
מקום שעליו חולמים
ארץ, בה לא הייתי,
מעולם.....
והייתי לשם,
לוקחת שוב את כולם
הבעיות נעלמות
בכל טוב כל העולמות,לגעת
אז מתגנבים על בהונות
געגועים וזיכרונות,לחזור,הבייתה
שם, הרחק מהקשת, בביתי
מחכה לי עולם, ישן אבל אמיתי ,
הבית שאותי אוהב,
הביתה שנמצא בתוך הלב....
מתוך אחד מהמחזמרים לקוסם מארץ עוץ:
http://www.musictalk.co.il/forum/forum42/thread1016.html
YouTube
Israel Kamakawiwo'ole ~ Somewhere over the Rainbow HQ
באדיבות DanielaVideoProducti מ YouTube
הקוסם מארץ עוץ (באנגלית The Wonderful Wizard of Oz) הוא ספר ילדים מאת ל. פרנק באום שיצא לאור לראשונה ב-1900.
הספר מתאר את קורותיה של דורותי, ילדה צעירה מקנזס, שנסחפת עם כלבה, טוטו, על-גבי סופת ציקלון לארץ זרה ומופלאה בשם עוץ, ואת מסעה בארץ זו על מנת למצוא את הקוסם השולט בה, על-מנת שיוכל לעזור לה לחזור חזרה לביתה.
את מסעה מלוות דמויות נוספות, המצטרפות אליה במטרה לבקש מהקוסם את שאיפותיהן שלהן - דחליל שראשו מלא קש, המעוניין שהקוסם יעניק לו מוח, איש-פח המעוניין שהקוסם יעניק לו לב, ואריה פחדן המעוניין שהקוסם יעניק לו אומץ לב.
הספר זכה לפופולריות רבה מיד עם צאתו, וזכה ל-13 ספרי המשך שנכתבו על ידי המחבר, ועוד עשרות ספרים נוספים שנכתבו על ידי מחברים אחרים - בסך הכול מדובר ב-43 ספרים רשמיים ועוד מספר ספרים בלתי רשמיים. הוא עובד פעמים רבות לתיאטרון, לטלוויזיה ולקולנוע. העיבור המפורסם ביותר הוא לסרט המוזיקלי מ-1939, הקוסם מארץ עוץ.
למרות שהסיפור המוכר והידוע לכולם הוא הסיפור הראשון על סופת הציקלון והקוסם המופלא, דווקא ספרי ההמשך שמספרים על ממלכות קסומות ויצורים מופלאים נחשבים לספרים משובחים יותר, בעלי עומק ספרותי ועולם דמיון עשיר יותר.
Judy Garland - Somewhere Over The Rainbow
הסרט
בינואר 1938 קנתה חברת ההפקות "מטרו גולדווין מאייר" (הידועה בשם MGM) את זכויות הספר. התסריט עובד מהספר בידי התסריטאים נואל לנגלי, פלורנס ריירסון ואדגר אלן וולף. במאי הסרט היה ויקטור פלמינג, ושלושה במאים נוספים שלא צוינו בכתוביות הסיום. המילים והלחנים היו בידי הרולד ארלנד ו"ייפ" הרבורג, שזכו בשני פרסי אוסקר: אחד על המוזיקה שבסרט, ואחד על השיר "אי שם מעבר לקשת". הצילומים החלו באוקטובר 1938 והסתיימו במרץ 1939. הסרט יצא לאקרנים ב-25 באוגוסט 1939.
קשת בענן הינה תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי בקירוב, מטיפות מים רבות בעלות צורה דומה, המפוזרות בחלל האוויר. כתוצאה מהשתברות זו מוצגת בשמים קשת צבעונית במגוון צבעי הספקטרום, המסודרים לפי אורך הגל שלהם, החל באדום בצד החיצוני, דרך כתום, צהוב וירוק ועד לכחול, אולי האינדיגו והסגול בצד הפנימי. מאחר שספקטרום הקשת הוא רציף נוטים אנשים שונים (בייחוד אנשים מתרבויות שונות) לספור מספר צבעים שונה בקשת.
http ://www.tzafonet.org.il/Forums/UploadFiles/361-93523807.htm
התמונות בסרט באדיבות
afcool83
John C Abell
roybos69
Antoon's Foobar
àlatac
מפליקר
צולם אצלי בבית עם אחת מתיבות הנגינה למכירה.
Hey Jude הוא שיר רוק של להקת הביטלס שיצא בשנת 1968. את השיר כתב פול מקרטני (אך הקרדיט ניתן גם לג'ון לנון) עבור האלבום הלבן, אבל בסופו של דבר יצא השיר רק כסינגל שאורכו 7:05 דקות. השיר שהה שבועיים ברציפות במקום הראשון במצעד הפזמונים של בריטניה ותשעה שבועות במקום הראשון במצעד הפזמונים של ארצות הברית (עד אז, השיר שהחזיק בזמן הארוך ביותר במקום הראשון). "Hey Jude" הוא הסינגל של הביטלס שמכר את המספר הרב ביותר של עותקים יחד עם I Want to Hold Your Hand. הבי-סייד של הסינגל הוא Revolution. המגזין רולינג סטון דירג את השיר במקום ה-8 ברשימת 500 השירים הטובים ביותר של כל הזמנים.
את השיר כתב פול מקרטני לבנו של ג'ון לנון, ג'וליאן,לאחר שלנון התגרש מאמו של ג'וליאן (אשתו הראשונה), סינתיה.
חוה אלברשטיין הקליטה גרסה עברית של השיר בשם "היי רות". את המילים כתב יורם טהרלב, והשיר הופיע באלבום "משירי ארץ אהבתי".
מפאת זכויות יוצרים, רק חלק מהשיר:
Hey Jude, don't make it bad
take a sad song and make it better
Remember to let her into your heart
Then you can start to make it better
Hey Jude, don't be afraid
You were made to go out and get her
The minute you let her under your skin
The you begin to make it better
And anytime you feel the pain
Hey Jude refrain
don't carry the world upon your shoulders
For well you know that it's a fool
who plays it cool
By making his world a little colder
Na na na na na
na na na na
Hey Jude don't let me down
You have found her, now go and get her
Remember to let get into your heart
then you can start to make it better
Na, na na na na na na
na na na na, hey Jude
Na, na na na na na na
na na na na, hey Jude
Na, na na na na na na
na na na na, hey Jude
תיבת נגינה עם המנגינה Here comes the sun
התמונות באדיבות:
nal from miami
sherseydc
Blue Diego
77Orchids
מפליקר
Here comes the sun
השיר נכתב ע"י ג'ורג' האריסון.
האריסון קיבל את סגנונו המיוחד בנגינת הגיטרה מאמני הרוקבילי הגדולים של שנות החמישים כקארל פרקינס, סקוטי מור ודווין אדי. ב-1965 פרץ האריסון דרך חדשה כאשר ניגן בסיטאר בשיר "Norwegian Wood", ולאחר מכן המשיך בדרך זו ושילב מוטיבים הודיים בשירים נוספים של הלהקה. באלבומיהם האחרונים של הביטלס ניתן להבחין כי האריסון עובר לקדמת הבמה בלהיטים כמו "While My Guitar Gently Weeps" (בו משתתף גם אריק קלפטון בסולו גיטרה), "Here Comes the Sun" ו"Something".
Here Comes the Sun (תרגום: הנה באה השמש) הוא שיר בסגנון רוק של להקת הביטלס שנכתב על ידי ג'ורג' האריסון ויצא באלבום Abbey Road משנת 1969. השיר הוקלט בין ה-7 ביולי ל-19 באוגוסט, ויצא ב-26 בספטמבר. השיר הוקלט באפל רקורדס, הופק על ידי ג'ורג' מרטין ואורכו 3:05 דקות.
השיר הוא אחד השירים המצליחים שנכתבו על ידי ג'ורג' האריסון עבור הלהקה. הוא נכתב יחד עם אריק קלפטון, ידיד של האריסון, אך הוא אינו משתתף בהקלטת השיר. בין האמנים שביצעו גרסאות כיסוי לשיר נמצאת נינה סימון.
באלבום הרמיקסים של הביטלס, Love, השיר מופיע יחד עם קטעים מהשירים The Inner Light ו-Within You Without You.
מתוך ויקיפדיה, ערך: Here Comes The Sun
Here Comes The Sun
(Harrison)
Lead vocal: George
~~~
Here comes the sun,
Here comes the sun, and I say
it's all right
Little darling, it's been a long cold lonely winter
Little darling, it feels like years since it's been here
Here comes the sun,
Here comes the sun, and I say
it's all right
Little darling, the smiles returning to the faces
Little darling, it seems like years since it's been here
Here comes the sun,
Here comes the sun, and I say
it's all right
Sun, sun, sun, here it comes...
Sun, sun, sun, here it comes...
Sun, sun, sun, here it comes...
Sun, sun, sun, here it comes...
Sun, sun, sun, here it comes...
חלק ממילות השיר מתוך :
http://www.beatlefans.com/lyrics/here_comes_the_sun.htm
עוברת ע"י שלום חנוך לשיר "היא באה השמש"
Here comes the sun בביצוע הBeatles
מילות ההמנון
כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה,
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח, קָדִימָה,
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה,
עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ,
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם,
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ,
אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.
תולדותיו של השיר עד היותו להמנון
בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.
בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "עגלת השוורים" ("Carul cu boi" או "אויס צ'יא"), אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת נסיעה בעגלה.
את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.
רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.
בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המילים "עין לציון צופיה" שקיבל משמעות מיוחדת לאור ההתפתחויות בימים ההם. כך כבשה "התקווה" את מקומה כהמנון הלאומי. גם בסיום הקונגרסים הבאים הושרה התקווה, והחל מן הקונגרס הציוני האחד-עשר שרו את ההמנון בעמידה. בקונגרס השמונה-עשר שהתקיים בשנת 1933 נקבעה "התקווה" באופן רשמי כהמנון הלאומי של הציונות.
בפתיחת הטקס של הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948 שרו כל הנוכחים את "התקווה" ובסיומו ניגנה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את ההימנון. בניגוד לדגל ולסמל המנורה של מדינת ישראל, שנקבעו בחוק הדגל והסמל עוד בשנת 1949, נוסח "התקווה" והיותו ההמנון הלאומי נזכרו בחקיקה רק כבדרך אגב - בין ההוראות הקובעות את סדרי ישיבת הפתיחה של הכנסת - בסעיף 1(ד) ובתוספת השנייה לחוק הכנסת. ב-10 בנובמבר 2004 קבעה הכנסת (בחוק הדגל והסמל, ששמו שונה לחוק הדגל, הסמל וההמנון) ברוב של 38 נגד 8, באופן רשמי את "התקווה" כהמנון הלאומי והחליטה שכל שינוי במילות ההמנון יתקבל אך ורק בחקיקה.
מתוך ויקיפדיה, ערך: התקווה
ניסכו ממוזיאון ניסכו למוסיקה מכאנית מנגן בקונצרטינה.
שימו לב להפתעה בסוף הסרט...
שתי תיבות נגינה קטנות מהמוזיאון של ניסכו למוסיקה מכאנית בעין הוד.
התיבות בנות יותר מ50 שנה ומופעלות ע"י קפיץ.
סרט שצילמנו במוזיאון ניסכו למוסיקה מכאנית בעין הוד
אתם יכולים לראות את אבא שלי מנגן ולידו עומד ניסכו שמסביר את הקצב שבו צריך לנגן בתיבה.
אח"כ גם אני ניגנתי וזה לא היה כ"כ פשוט. המפוח שמופעל ע"י המנואלה דורש כוח כדי לייצר את לחץ האוויר הדרוש לנגינה.
כשנכנסים לזה אז מגבירים את הקצב.
תיבת נגינה שמופעלת בעזרת מנואלה פטישים ומיתרים מתוך האוסף של ניסכו במוזיאון ניסכו למוסיקה מכאנית בעין הוד
בית בובות אורגן מלפני 130 שנה. אחד מהכלים במוזיאון ניסכו למוסיקה מכאנית בעין הוד.
המנואלה גם מסובבת את הבובות וגם מפעילה לחץ אוויר שמנגן באורגן.
צריך להיות בכושר גופני די טוב כדי להפעיל את התיבה הזו...
כאשר נכנסנו למוזיאון תיבות הנגינה בעין הוד, קיבל את פנינו איש מסביר פנים, ניסכו בעל המוזיאון. ניסכו אוסף את התיבות במשך יותר מארבעים שנה והאוסף גדול. אחרי שנכנסנו וקנינו כרטיס, עברנו לאולם שבו נמצאות התיבות ומיד התחיל הסיור. התיבה הראשונה שראינו היא מתוצרת רגינה ובת למעלה ממאה שנים. כבר ראיתי הרבה סרטים על תיבות נגינה, אבל כשהתיבה הענקית הזו התחילה לנגן זה היה מאוד מרגש. הגודל של התיבה, הצליל העמוק, המלא והמוסיקה העשירה זה היה בשבילי ממש חוויה. עם התיבה הזו החל המסע בזמן שלקח לניסכו 40 שנה לאסוף, ואנחנו חווינו חלק מזה במשך כ40 דקות.
(הקישו על התמונה כדי לראות את הסרט)